אוטו פוקוס

אתר בשם טד

autofocus — Wed, 14 Apr 2010 15:39:46 +0000

הרשו לי לספר לכם על TED .TED, ראשי תיבות של Technology, Education, Design (או בעברית פשוטה “טד”), הוא אתר קטן במונחי רשת האינטרנט, ומכיל כיום בסך הכל כמה מאות סרטוני וידאו, אם כי תוך שנים ספורות בוודאי יגיע לכמה אלפי ועשרות אלפי סרטונים. בניגוד לאתרים כמו יו-טיוב, vimeo ושות’, שיצרו בשנים האחרונות את מהפיכת המדיה הויזואלית האדירה של הרשת, טד עובד באופן אחר לגמרי. בעוד באתרי הוידיאו הפופולאריים והאנרכיסטים אין כל עריכה או יד מכוונת, והמסך פתוח בפני כל סגנון או ז’אנר אפשרי, טד הוא אתר מריטוקרטי דווקא. השלטון בו נתון בידי המבריקים והאיכותיים ביותר, המופיעים חמושים ביכולתם הרטורית בלבד, על במה ריקה בפני קהל. הנה דוגמא מופלאה להרצאה טדית אופיינית, של הנוירולוגית ג’יל בולט טיילור, על שבץ וחוויית ההתאוששות ממנו:

http://www.ted.com/talks/jill_bolte_taylor_s_powerful_stroke_of_insight.html

הסרטונים היחידים שתראו בטד הם סרטונים המכילים הרצאות קצרצרות ומרתקות (לרוב לא יותר מ-20 דקות, לעיתים קרובות הרבה פחות מכך), שנבררו באופן דקדקני על ידי מארגני כנס טד, אירוע פיזי בו מתרחשות ההרצאות אלו מול קהל חי. אמנם זוהי ממש לא המערבולת האודיו-ויזואלית הרוחשת והאינסופית של יו-טיוב, אבל בטד יש אינטנסיביות אחרת לגמרי, לא פחות מרגשת. הריגוש האינטלקטואלי של טד במובנים מסוים מקביל להתרגשות שמעוררת בימים אלו מהפיכת ויקיפדיה, או אפילו לפני כן, לריגוש האינטלקטואלי של דור האנציקלופדיסטים המקוריים, בצרפת של המאה ה-18. ממש כמוהם, טד לוקח את חזית הידע והיצירה האנושית, והופך אותה לנגישה לכל.

גיליתי את טד לפני כשנתיים, ומאז אני סובל מהתמכרות חמורה. התחלתי בכניסות אקראיות לאתר, המשכתי במנוי לקורא ה-RSS של האקספלורר. כשהתקדמתי לרידר של גוגל, טד עבר איתי לשם, ועכשיו אני גם חבר שלו בפייסבוק. אט-אט גיליתי שמבידור מקוון גרידא, טד גם חודר לי לתוך החיים האמיתיים, אלו שלא מתרחשים מול המסך. אני איש קולנוע, ובעבודה משותפת עם חבר ועמית למקצוע הוחלפו רעיונות רבים. בין השאר, שלחתי לו את ההרצאה הבאה, של הפסיכולוג פיליפ זימברדו, על הרוע האנושי:

http://www.ted.com/talks/philip_zimbardo_on_the_psychology_of_evil.html

מאוחר יותר, הסתבר שהרצאה זו הפכה ליסוד משמעותי בתסריט אותו פיתחנו יחדיו. הרעיון אותו מביע זימברדו, על הרוע הטמון בקרב כל אדם, ועל היכולת להתגבר על רוע זה היה מרתק. האופן בו הוא תיאר את הקלות בה מערכת ממוסדת וסמכותית יכולה להוציא את השטן מכל אדם השאיל עצמו בקלות רבה (רבה מדי?) לרעיון תסריטאי.

מעט מאוחר יותר, בעבודתי כמרצה לתסריטאות, שילבתי שתי הרצאות מטד במהלך הקורס, לאחר שהבהירו והדגימו באופן חד ומדוייק רעיונות שרציתי להעביר על משמעות מעשה הסיפור. הראשונה הייתה של הסופרת הניגרית ציממנדה אדיצ’י, שמספרת על רב גוניות הסיפור האנושי:

http://www.ted.com/talks/chimamanda_adichie_the_danger_of_a_single_story.html

וההרצאה השנייה הייתה של הישראלי זוכה האוסקר, הפסיכולוג דניאל כהנמן, על ההבדל בין חוויה לזיכרון:

http://www.ted.com/talks/daniel_kahneman_the_riddle_of_experience_vs_memory.html

ההרצאה הראשונה, הבסיסית, שימשה להצגת החשיבות של הימנעות מקלישאות, וההכרח בבחינת כל דמות וכל סיפור בעיניים חדשות לגמרי. ההרצאה השנייה, בשלב מעט מתקדם יותר של הקורס, שימשה להצביע על האופן בו אנחנו, כולנו, בעצם מספרים לעצמנו באופן תמידי ובלתי נמנע את סיפור חיינו אנו. סיפור סיפורים הוא לא רק יכולת אנושית מהותית, הוא היא עקרון בלתי נמנע באופן בו אנו חושבים ותופשים את העולם.

הרצאות אלו צולמו בכנס המרכזי של “טד”, שנערך בקליפורניה כל שנה מאז שנת 1984. מאז ש”טד” פרץ לתודעה העולמית, החלו להתארגן כנסים עצמאיים בפורמט זהה במקומות רבים אחרים בעולם, על מנת להציג את חוד החנית של היצירה האנושית באופן חי בפני קהל מגוון, ועל מנת לשתף את האנושות כולה בידע זה דרך הרשת. לאחרונה, למשל, עלו כמה הרצאות מרתקות מכנס טד עצמאי במומביי שבהודו. אבל החדשות המרגשות ביותר, לפחות מבחינה מקומית, הן שממש בקרוב יתכנס לראשונה כנס טד עצמאי גם כאן, בישראל, ב-26 באפריל, בתל אביב, וייקרא TEDxTelAviv. לצערי כשגיליתי זאת כל הכרטיסים כבר אזלו, למעשה כמעט עם ההודעה על הכנס – אבל מכיוון שמדובר בטד, לפחות נוכל לראות את כולו גם ברשת, דרך האתר של הכנס התל-אביבי:
http://www.tedxtelaviv.com/

או להתעדכן דרך הבלוג שלהם:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682670

ולבסוף, גילוי נאות - מה שדחף אותי לכתוב את הפוסט הזה היה תחרות הבלוגרים של טד תל אביב, שהזוכה בה יקבל כרטיס לכנס:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=682670&blogcode=11653501

מלחמת המתיחות 8

autofocus — Fri, 13 Nov 2009 22:32:07 +0000

זוכרים את מלחמת המתיחות של ג’ייק ואמיר? אז יש להם פרק חדש במלחמה, שמיני במספר. אם העסק לא מוכר לכם, שווה לצפות בכל מהתחלה לפני שקופצים לפרק 8. זה ארוך, אבל משתלם. לכל היתר, הנה המתיחה החדשה:

מלחמת המתיחות 8 (4:05 דק’):

קישור למקור: http://www.collegehumor.com/video:1923808

מוזיקה מהסרטים

autofocus — Tue, 03 Nov 2009 09:34:05 +0000

קטע מוזיקלי וקליפ, בלתי ניתנים להפרדה אחד מהשני, שבנויים מרפליקות מוכרות מסרטים וסדרות טלוויזיה שונות. תבינו למה אני מתכוון כשתראו את זה, וזה מגניב לאללה (מישהו עוד בכלל משתמש היום במילה “מגניב”?):

מוזיקה מהסרטים (3:20 דק’):

קישור למקור: http://www.youtube.com/watch?v=DFM140rju4k

מורטל קומבאט Vs. דונקי קונג

autofocus — Wed, 21 Oct 2009 18:42:40 +0000

הנה קליפ מאש-אפ שרק גיקים שגדלו באייטיז/ניינטיז ידעו להעריך באמת. בקרב בין סקורפיון ממורטל קומבאט עם דונקי קונג, מי ינצח?

מורטל קומבאט Vs. דונקי קונג (0:24 שנ’):

קישור למקור: http://www.youtube.com/watch?v=zg9drJrO-f4

הנה עוד אחד בסגנון:

קונטרה Vs. ציד ברווזים (0:25 שנ’):

קישור למקור (של הברווז): http://www.youtube.com/watch?v=16U394NZSTk

זעזוע של סיפור

autofocus — Tue, 20 Oct 2009 07:31:45 +0000

לחברת פיקסאר יש פתיח מוכר וחביב המציג את לוגו החברה, עם מנורת שולחן מקפצת (מחווה לסרט האנימציה הקצר הראשון של החברה). עכשיו CollegeHumor עשו לו גרסה פארודית מושקעת, ומשעשעת:

זעזוע של סיפור (1:32 דק’):

קישור למקור: http://www.collegehumor.com/video:1921845

ג’ון לה-ג’וי - WTF Collective

autofocus — Thu, 08 Oct 2009 10:18:59 +0000

זוכרים את ג’ון לה-ג’וי, מלך-מלכי-המלכים שכותב, מלחין ומבצע שירי נונסנס פארודיים? אז עכשיו יש לו שיר חדש, שמשתעשע על חשבון שיתופי-פעולה של ראפרים שונים. מה שמדהים הוא עד כמה השיר הזה טוב בפני עצמו, יותר מרוב שיתופי הפעולה ששומעים ברדיו (אם מתעלמים מהטקסטים, כמובן). הבחור הזה גאון:

ג’ון לה ג’וי, WTF Collective י(5:08 דק’):

קישור למקור: http://www.youtube.com/watch?v=AE4zF36dPxE

הטוויטים של הכוכבים

autofocus — Mon, 28 Sep 2009 19:59:41 +0000

אולי המדיה המסורתית נדונה לשקיעה איטית וטראגית, אבל היא לא מתכוונת להיעלם ללא כמה בעיטות מתחת לחגורה של המתחרים. הוושינגטון פוסט הפיק את הסרטון הבא, בו שחקנים מקריאים טוויטים מבריקים במיוחד של סלבריטאים אמריקאים. טוויטר הוא אחת המדיות הרדודות ביותר בארסנל האינטרנטי (בו ניתן לפרסם לעולם הודעות קצרצרות המוגבלות באורכן ל-140 תווים בלבד), ועל אחת כמה וכמה כשהוא משמש מאורות גדולים של התרבות הפופולארית כמו פאף דדי, לינדסי לוהאן ושות’:

טוויטס, פרק 1 (2:11 ד’):

קישור למקור: http://www.youtube.com/watch?v=s1mKb0txaE8

נכון לעכשיו, יש הופקו עוד שני סרטונים בסדרה:

פרק 1

פרק 2

כיצד יש לנהוג בהצגת קולנוע

autofocus — Sat, 12 Sep 2009 15:42:46 +0000

ניתן לומר שאני צופה בסרטים בבתי הקולנוע מעט יותר מהממוצע המקובל. אולי בגלל זה שיעשע אותי הקליפ הבא, שמציג את כללי ההתנהגות הנאותה בבית הקולנוע אליבא דלהקת הרוק הכבד “מסטדון“, שנוצר כפתיח ל סרט אנימציה זניח בשם Aqua Teen Hunger Force Colon Movie Film for Theaters משנת 2007. אני חייב להסכים עם כל מילה (חוץ מהקטע על זכויות היוצרים):

כיצד יש לנהוג בהצגת קולנוע (2:57 דק’):

קישור למקור: http://www.youtube.com/watch?v=9Vf3VzVbrXU

מהו רגע?

autofocus — Tue, 01 Sep 2009 21:59:37 +0000

מהו רגע? על השאלה מנסה לענות קליפ קיטשי למדי, אבל מצולם וערוך היטב. אני מתוודה שלמרות הקיטש, ואולי דווקא בגללו, עלי זה עבד (מומלץ לראות ב-HD, ע”י לחיצה על הקישור למקור):

מהו רגע? (4:17 דק’):

קישור למקור ב-HD (איכות גבוהה): http://www.youtube.com/watch?v=jNVPalNZD_I&fmt=22

הפרסומת ששכנעה אותי שאני צריך אייפון

autofocus — Mon, 31 Aug 2009 07:57:24 +0000

עד עכשיו, כל הפרסומות הדביקות ומלאות רוח הנעורים הקפיסטליסטית ומעוררת-הבחילה של אפל רק עוררו בי רצון להניף פטיש חמש קילו ולרסק את המוצר החדש והטרנדי שלהם לרסיסים קטנים. מי הם שיאמרו לי איך להיות אופנתי? מי הם שינסו לשכנע אותי שחתיכת פלסטיק מהבהבת תגרום לי להיות מאושר? חבורת אפסים בפיתה, זה מי שהם. עכשיו, לעומת זאת, מישהו הפיק פרסומת מחתרתית ופארודית לאייפון ששכנעה אותי תוך פחות משתי דקות שאני צריך את המכשיר הזה. תיקון - אני חייב את המכשיר הזה:

אייפון יעשה אותך מאושר (1:16 דק’):

קישור למקור: http://www.youtube.com/watch?v=2k3zvI2tyPM